לא עוד קטע חשיבה של וויל סמית'
כמי שעוקב אחרי הקריירה של וויל סמית' מאז ימיו הראשונים של 'הנסיך הטרי מבל-אייר', ברור לי שהוא אחד השחקנים הכי לא מוערכים בדורנו. למרות שבהחלט היה לו חלק בלהיטים שוברי קופות, אני מאמין שהכישרון האמיתי שלו טמון ביכולת שלו להיעלם לתפקיד. יש לו כישרון נדיר לגרום לקהל להאמין שהוא הדמות שהוא מגלם, בין אם זה נער חכם ברחוב, מדען מבריק או בחור רגיל שנתפס בנסיבות יוצאות דופן. הרבגוניות הזו היא שהופכת אותו לאחד הכוכבים הכי רווחיים בהוליווד. לא משנה באיזה סוג סרט הוא משתתף, הקהל יודע שהם הולכים לקבל הופעה טובה מוויל סמית'. לכן אני חושב שהגיע הזמן שנתחיל לקחת אותו ברצינות כשחקן ולא רק ככוכב קולנוע.
נראה שלכולם יש דעה על כך שוויל סמית' סטר בכריס רוק במהלך פרסי האוסקר ה-94, אבל האם כדאי להם? הגיע הזמן להפסיק את הממים?
וויל סמיתכמו שאר העולם, כשראיתי וויל סמית' מכה את כריס רוק בשידור חי במהלך האוסקר, הייתי בהלם. לא ממש האמנתי מה קורה. אבל לצד ההלם הזה הייתה תחושה נוספת שהתחלתי להתרגל אליה ברגעי תרבות הפופ הגדולים: תחושת אימה זוחלת שהוקהה על ידי מנה כבדה של גירוי מונע מראש. השיח מחר הולך להיות פאקינג בלתי נסבל, חשבתי.
חזור אחורה לפני חמש עשרה, עשר, אפילו, חמש שנים, רוב האנשים לא יבינו מה בעצם המשמעות של 'Discourse™', שלא לדבר על מוצאים את עצמם חולים מזה בכל פעם שהתרחש אירוע שלוכד את תשומת הלב של ציר הזמן. אבל למעשה יש מונח לתחושה שבה אתה מוצא את עצמך נמאס מהאופן שבו חללים מקוונים נכנסים פנימה ומנתחים אירוע לפני שהם בכלל.
ההרגשה הזו של רוגז בטרם עת על מבול הממים והטייקים המגוחכים לחלוטין שיגיעו מהסטירה היא משהו שהכותב והמומחה לתרבות האינטרנט ריאן ברודריק זיהה בתור תשישות מוקדמת ויראלית . אנשים אפילו עוד לא התחילו לדון ב'הסטירה' וכבר נמאס לנו מזה, והאמת היא שזה בגלל שאנחנו מכירים טוב מדי את מחזור החיים של אירוע כזה ברשתות החברתיות.
פלטפורמות של מדיה חברתית כמו טוויטר עזרו לנו לעסוק באופן אינטימי יותר עם העולם ואחרים מאי פעם, אבל יחד עם המתנות האלה, זה גם קילל רבים מאיתנו עם חוסר היכולת, בקיצור, לסתום את הפה. כולנו פיתחנו כוורות קטנות ומערכות אקולוגיות משלנו, הקפנו את עצמנו באנשים בעלי דעות דומות, ומודעים היטב, במיוחד בעידן של תרבות ביטול, שכל מה שאנחנו אומרים הוא לא לריק, אלא לקהל. .
אפשר לחשוב שזה יגרום לאנשים להיות זהירים יותר במה בדיוק הם מדברים, או לפחות מודעים לעובדה שרק בגלל שהם יכולים להביע דעה על כל מה שקורה בעולם, זה לא אומר שהם צריכים.
אבל למרבה הצער, במקום זה השתגענו עם הכוח של קהל פוטנציאלי ברחבי העולם בקצות אצבעותינו. ישנם אינספור משתמשי מדיה חברתית פורה שבנו פרופיל רק על סמך יכולתם לתקוע את המשוט שלהם לנושאים שאינם נוגעים להם. כשגללנו בציר הזמן, ראינו אנשים עוברים מוירולוגים למומחי יחסים בינלאומיים תוך מספר חודשים: מעולם לא היו מוסמכים, אלא מדברים בביטחון ובסמכות של מישהו שכן.
באופן חלקי, אפשר לומר שאנשים מסוג זה הם תוצרים של הסביבה שמטפחת את המדיה החברתית. אם אתה מוצף במספיק אינפוגרפיקה באינסטגרם שאומרת שלא מספיק אנשים מדברים על נושא X, או עדים ערימה אחר ערימה כי השתיקה של איש ציבור בנושא X היא איכשהו בעייתית, ייתכן שתתחיל להרגיש לחץ לדבר על כל דבר קטן שקורה בעולם. מכיוון שטוויטר היא פלטפורמה נטולת ניואנסים, שבה כולם מחכים לאותו רגע הגוצ'ה הבא, מתן הגישה החמה שלך על כל נושא בודד עשוי להיראות כמו הדרך היחידה להימנע מכך.
אבל כפי שאמרתי, למרות שזה בהחלט יכול להיות המקרה עבור אנשים מסוימים, עבור רבים, זה פשוט בגלל שתא ההד שלהם נתן להם תחושה מנופחת של חשיבות עצמית, מה שמוביל אותם להעניק את הטייקטים החמים שלהם על כל דבר קטן שקורה . וכשממש למיליוני משתמשי טוויטר יש את הלך הרוח הזה; זה לא מפתיע שבקרוב אנחנו מוצאים את עצמנו רוויים בדעות, בממים, ולוקחים את זה, פשוטו כמשמעו, אף אדם אחד לא ביקש.
הקלאסיקות: הסרטים הטובים בכל הזמנים
ראינו הכל: מאנשים שמשווים את הסטירה למשבר באוקראינה, ועד וויל וג'אדה שניהם מואשמים בהתעללות זה בזה. היה גם המון מידע שגוי, הן עם אופי ההתקרחות והן עם הטענות שכריס רוק יכול היה להיהרג בסטירת הכלבה.
הננסי דרו של האינטרנט אפילו הפיצו תיאוריות קונספירציה לפיהן כל הסאגה זויפה (השלמה עם תמונות בפוטושופ של רוק לובש כרית לחיים). וזה עוד לפני שנכנסנו לממים ולמערכונים הראויים לעוויה של קומיקאים בעיצוב עצמי, שקופצים על כל רגע של תרבות פופ כמו זבובים על חרא כלבים.
אלף מילים עכשיו כשוויל סמית' מטיח בכריס רוק pic.twitter.com/O31850Qx74
- Reda (@RedaMor_) 28 במרץ 2022
השורה התחתונה היא שהסטירה, והתגובה שלנו אליה, מספרות לנו הרבה יותר רק על הסטירה - היא אומרת לנו שלפעמים התרומה הטובה ביותר שאתה יכול לתת לשיח היא בכך שאתה לא תורם כלום.
אולי בארי מאיפסוויץ' חושב שהעולם יהיה גרוע יותר בלי שהוא יודיע לנו שעכשיו הוא איבד את הכבוד לוויל סמית', אבל אני יכול להבטיח לו שהעולם ימשיך להסתובב ולא אני, ולא סמית', צפויים לאבד שינה. על הערותיו.
שתף עם החברים שלך
אודותינו
מחבר: פאולה פאלמר
אתר זה הוא משאב מקוון לכל מה שקשור לקולנוע. הוא מספק מידע רלוונטי מקיף על סרטים, ביקורות על מבקרים, ביוגרפיות של שחקנים ובמאים, חדשות וראיונות בלעדיים מתעשיית הבידור, כמו גם מגוון תוכן מולטימדיה. אנו גאים שאנו מכסים בפירוט את כל ההיבטים של הקולנוע - החל משוברי קופות נרחבים ועד הפקות עצמאיות - כדי לספק למשתמשים שלנו סקירה מקיפה של הקולנוע ברחבי העולם. הביקורות שלנו נכתבות על ידי צופי קולנוע מנוסים שמתלהבים סרטים ומכילים ביקורת תובנה, כמו גם המלצות לקהל.