Ghostbusters: Afterlife סקירת (2021) - הרפתקאות בסגנון אמבלין ורוחות רפאים, מה לא לאהוב?
'רוחות בוסטין' ו'הרפתקה בסגנון אמבלין' הן רק שתיים מהסיבות שבגללן מכסי הרוחות: אחרי המוות הוא סרט שחובה לראות. הפרק האחרון הזה בזיכיון האהוב הוא חזרה לצורה של הסדרה, עם הרבה הומור, פחדים ולב. צוות השחקנים נהדר, והאפקטים המיוחדים הם מהשורה הראשונה. אם אתה מעריץ של מכסי רפאים, או סתם מחפש סרט שכיף לצפות בו, הסרט הזה מומלץ מאוד.
פיצוץ עמוס באקשן של מכסי רפאים מהנים: החיים שלאחר המוות הוא ממש משמח קהל אבל האם הוא מסתמך יותר מדי על נוסטלגיה?
מכסחי השדיםמכסחי השדים בתור זיכיון היה עניין מעורב. הסרט 84' הוא, כמובן, קלאסיקה של חמישה כוכבים, ההמשך שלו? ובכן, בוא נגיד שהם מחלקים. כך גם הפרק החדש ביותר ב- סרט קומדיה זיכיון על לכידת רוחות חסרות גוף בקופסאות מתכת זעירות? או צריך מכסחי השדים נשארו מתים וקבורים?
ובכן, אני שמח לומר ש-bustin’ אכן עדיין גורם לנו להרגיש טוב, אם כי יש להודות בכמה סייגים. בסופו של דבר, תוך התעלמות מהיציאה של פול פייג' מ-2016, הסרט החדש הזה של מכסה הרוחות מרים את האקשן של ימינו, כשהצוות התפרק והאוכלוסייה הכללית פוסלת רוחות רפאים כשטויות ישנות באמונות תפלות. איך העולם שכח איש מרשמלו באורך 100 רגל שתוקף את ניו יורק אף פעם לא ממש מוסבר, אבל היי, דברים מוזרים יותר קרו.
אם כבר מדברים דברים מוזרים , אנחנו מתוודעים במהירות לטרבור (פין וולפהארד), קאלי (קארי קון), ופיבי (מקנה גרייס), משפחה שמתקשה לשלם את החשבונות. בפני פינוי וללא אפשרות אחרת, קאלי מסיעה את ילדיה לחצי הארץ לסאמרוויל, שם הם עוברים לגור באביה שנפטר לאחרונה, החווה הנטושה של אגון שפנגלר. עם זאת, כשהם שם, מתחילות להתרחש קשקושים מפחידים, ולא עובר זמן רב עד שפיבי מתחילה לחשוף את האמת על מי באמת היה סבא שלה ומה הוא עשה בעיר הזו.
מכסי הרוחות: אחרי המוות הוא סרט העוסק במורשת וברעיון להעביר משהו למי שבא אחריך. זה כמובן מגיע מהבמאי והכותב ג'ייסון רייטמן, שאחרי שנים שאמר שלעולם לא יעשה סרט מכסי רפאים, החליט סוף סוף להתמודד עם היצירה המפורסמת ביותר של אביו, איבן רייטמן. אז האם סרטו של רייטמן הצעיר חומק מהרוח המתקרבת של עבודתו של אביו? ובכן, כן ולא.
יש טענה שהסרט עושה את שלו. הוא מרחיק את האקשן ממנהטן, מוריד את צוות השחקנים המבוסס, ומביא דור חדש של דמויות שימשיכו לבעוט בתחת רפאים. יותר מזה, הטון שונה מהסרט המקורי. מכסי הרוחות '84 יש בו קסם עלוב; הכל מרגיש מאוד נינוח ונוח. לאחר המוות יש יותר במשותף עם סרט הרפתקאות בסגנון אמבלין. יש מבוכים לחקור, תעלומות שצריך לפתור, והפעולה מוגברת במידה ניכרת.
אני לא מפחד משום רוח רפאים! סרטי האימה הטובים ביותר
עם זאת, הסרט כמובן שואב הרבה מהסרט המקורי. כמעט בכל סצנה יש התייחסות כלשהי לקלאסיקה של שנות ה-80. הספרים המוערמים בצורה מוזרה? הם שם. טווינקיז? כן. שומרי סף ומנהלי מפתח? כדאי לך להאמין לזה. לרוב, הקריצות והנהונים האלה פועלות בתוך העולם שהרייטמנים בנו, אבל יש כמה רגעים קצת מביכים שבהם ג'ייסון שולף איקונוגרפיה ישנה של מכסי רפאים למען העניין. הבולט ביותר הוא מיני Stay Puft Marshmallow Men. הם חמודים מספיק אבל בתוך ההיגיון של היקום הזה? אני מצטער, הם לא הגיוניים.
אני חושב כמה אתה תאהב את מכסי הרוחות: אחרי המוות יהיה תלוי עד כמה הרפרנסים אלה מעצבנים אותך, ואם אתה חושב שזה תלוי יתר על המידה על הייחודיות של הסרט המקורי. אם אתם מסוג האנשים שרצו שזו תהיה יציאה מהשדה השמאלי מהזיכיון, סרט שפרץ מיחידת הבלימה וממש מתח את רגליו האקטופלזמיות המצמררות, אז אתם הולכים להיות מאוכזבים. אבל אם אתה רק רוצה עוד הרפתקה מהנה בעולם שאתה מכיר ואוהב, עם הרבה ביצי פסחא ובדיחות פנימיות, אז כנראה שיהיה לך כיף עם Afterlife.
כמישהו נחרץ במחנה האחרון, נהניתי מהחיים שלאחר המוות, והקסם שלו ניפץ את השריון הציני שלי כמו זרם של יונים טעונים חיוביים שהורסים אל למחצה. היה בו כמעט כל מה שרציתי בסרט המשך של מכסי רפאים. הבדיחות היו מצחיקות (אם כי לא מצוטטות כמו המקור), צוות השחקנים חביבים, וההימור גבוה במידה הולמת. במובנים רבים, Afterlife הרגיש כמו ההמשך שמגיע לסרט מ-1984, והתרגשתי באופן מפתיע מכמה טוב הוא התמודד עם היעדרותו של הרולד ראמיס הגדול המנוח.
מבין השחקנים החדשים, הבולטת הייתה גרייס בקלות. השחקן הצעיר היה מבריק בתור פיבי המנותקת במקצת. לרייטמן היה קל לגרום לה להתרשם מהאגון של ראמיס, אבל יש בזה יותר מזה. זה יותר שכבות. כן, היא חולקת את הגישה והחכמה הקצת של אגון, אבל היא גם הדמות שלה והיא קצת יותר פגיעה מסבה חסר הפחד. יש רגע אחד שבו היא מכירה את החברה הראשונה שלה כשהלב שלי כמעט נמס, ואני לא חושב ששחקן פחות טוב היה יכול לעשות זאת.
קבל את המלכודת! סרטי הרפאים הטובים ביותר
זה מהלך נועז להחליף את צוות השחקנים המקורי ב'דור חדש' צעיר יותר, אבל אני חושב שזה משתלם. לפני שאחרי החיים יצא לאקרנים ואנשים קיבלו רק הצצה לטריילר, היו ביקורות על כך שהסרט ניסה לעשות דברים מוזרים. לאחר שראיתי את זה, אני חושב שהפחדים האלה היו מופרכים. אמנם הוא חולק כמות מסוימת של DNA עם סרטי אמבלין שהיוו השראה לסדרת הטלוויזיה הפופולרית של נטפליקס, אבל זה לא 'תינוקות מכסי רפאים'. זה יותר סרט הרפתקאות מהנה שקורה לילדים כוכבים, ולמבוגרים יש הרבה זמן לזרוח.
ככל שאני חושב יותר על Ghostbusters: Afterlife, כך אני אוהב את זה יותר. כנראה הייתי מרחיק לכת ואומר שזה סרט ההמשך הכי טוב שקיבלנו, וזה מגיע ממישהו שאוהב את הסרט השני ואת 2016. עם זאת, הוא לא לגמרי חף מטעויות. אמנם יכולתי לעבור בקלות על פני ההתייחסויות לסרט 84, אבל כמה אלמנטים אכן נדבקו אפילו במעגל של האוהד הזה.
הראשון הוא האורך, הסרט אורכו שעתיים, אבל הקצב ירד. זה מוביל לאקט אמצעי שמתחיל להתגבר על קבלת הפנים שלו, ולמערכה שלישית שנגמרה לפני שבאמת הייתה לך הזדמנות להתענג עליו. הלוואי ורייטמן היה יכול לקצץ קצת מהשומן מהמערכה השנייה ולתת לשלישית עוד מרחב נשימה. בכנות, נשארתי בתחושה שאנחנו רק הגענו לקטע הכיפי כשהקרדיטים התחילו להתגלגל.
הבעיה השנייה בגודלה שלי היא קטנונית, אבל אני חושב שזו תהיה בעיה גדולה עבור מעריצי Ghostbusters ותיקים. המוזיקה, לרוב, נהדרת. רוב סימונסן עושה עבודה אדירה בהפיח חיים חדשים בציון הרודפני של אלמר ברנשטיין. אבל אם אני צופה בסרט מכסי רפאים, יש רק שיר אחד שאני רוצה לשמוע, והוא של ריי פארקר ג'וניור אז איפה הוא היה, רייטמן? איפה היה 'למי יא הולכת להתקשר?' לשים את זה בסוף זה פשוט אכזרי!
בסדר, התפרעתי בצד, היה לי כיף עם מכסי הרוחות: אחרי המוות, צחקתי, דמעתי, ואלוהים יעזור לי, מחאתי כפיים. החיים שלאחר המוות הצליחו ללכוד (או שזה צריך להיות מלכודת?) את רוח הסרט המקורי תוך שהוא מפיח חיים חדשים בסדרה באמצעות צוות שחקנים חדש ומהנה. האם זה ימצא חן בעיני כולם? לא, המלמולים של חברי המבקרים כשיצאנו מהתיאטרון הוכיחו שזה יהיה מפלג. אולי הם פספסו גם את השיר של ריי פרקר ג'וניור? המבקר הזה, עם זאת, יודע בדיוק מה הוא הולך לקרוא לאחר המוות. מְעוּלֶה!
סקירת מכסי הרוחות: אחרי המוות
אמנם זה יהיה תלוי באדם האישי להבין עד כמה מסתמכים על מכסי הרוחות בנוסטלגיה: אחרי המוות, אין להכחיש שבסרט יש הרבה רוח.
4שתף עם החברים שלך
אודותינו
מחבר: פאולה פאלמר
אתר זה הוא משאב מקוון לכל מה שקשור לקולנוע. הוא מספק מידע רלוונטי מקיף על סרטים, ביקורות על מבקרים, ביוגרפיות של שחקנים ובמאים, חדשות וראיונות בלעדיים מתעשיית הבידור, כמו גם מגוון תוכן מולטימדיה. אנו גאים שאנו מכסים בפירוט את כל ההיבטים של הקולנוע - החל משוברי קופות נרחבים ועד הפקות עצמאיות - כדי לספק למשתמשים שלנו סקירה מקיפה של הקולנוע ברחבי העולם. הביקורות שלנו נכתבות על ידי צופי קולנוע מנוסים שמתלהבים סרטים ומכילים ביקורת תובנה, כמו גם המלצות לקהל.